עצומה אזרחית: דיון רשמי ופתוח על אי-אכיפת הסכמי אוסלו ועל מימון אונר״א - עם מקור לכל טענה
אנו מבקשים לקדם דיון באמצעות פנייה לכנסת ולחברי כנסת, וליצור מסגרת חקיקתית לבדיקת אחריות ולפיצוי.
אנו, החתומים מטה, קוראים לממשלת ישראל ולכנסת ישראל:
שם, יישוב ודוא"ל נדרשים; ההסכמה מפורשת, קיימת הצהרת חתימה אישית ובדיקת CAPTCHA נגד בוטים. ההגשות נשלחות כמיילים נפרדים, ולא מתפרסמות אוטומטית. אין באתר מונה או אימות זהות/בעלות על הדוא"ל. הגשות בדיקה, חשודות וכפולות אינן חתימות מאומתות: יש להפרידן בבדיקה לפני הצגת מספר חתימות. איסוף זה הוא תמיכה ציבורית, לא חתימה אלקטרונית מאושרת.
540-557 מיליארד ש"ח (כ-146-151 מיליארד דולר) בעלות תקציבית וישירה, 1994-2025. עם אובדן התוצר ב-2023-2025: 717-734 מיליארד ש"ח (כ-194-198 מיליארד דולר).
עמדת היוזמה: כל העלות הזו היא תוצאה של הכשל המתמשך להכריח את הצד הפלסטיני לזנוח את הטרור, ושל תהליך שארצות הברית חסתה עליו ופיקחה עליו. לכל שורה להלן יש מקור מפורש. שורות חופפות הושמטו, כך שהמספרים ניתנים לחיבור.
| # | סעיף | מיליארד ש"ח | סוג |
|---|---|---|---|
| 1 | הוצאה ביטחונית מעל רמת 1993, 1994-2025 (SIPRI, מחירי 2024, שער 3.7) | 458 | אומדן מסדרה רשמית; הנחה: שנת בסיס 1993 |
| 4 | פיצויי ביטוח לאומי לנפגעי איבה, 1993-2026 | 20-28 | נתוני אמת 2019-2024; שנים קודמות באומדן |
| 5 | פיצויי נזקי רכוש (קרן הפיצויים), 2006-2026 | 42-45 | נתוני רשות המסים; שני סעיפים קטנים באומדן |
| 6 | אובדן הכנסה מהרוגים (מהוון) | 11-17 | נוסחה עם הנחות עריכות |
| 7 | ההתנתקות מעזה, עלות ישירה | 9 | מבקר המדינה 2007 |
| א | סכום א: עלות תקציבית וישירה | 540-557 | כ-146-151 מיליארד דולר |
| 8 | אובדן תוצר 2023-2025 (בנק ישראל: 8.6% מהתוצר השנתי) | 177 | מדד כלכלי ולא הוצאה; מוצג בנפרד |
| ב | סכום ב: סך כלכלי כולל | 717-734 | כ-194-198 מיליארד דולר |
הרוגים מצטברים בטרור ובלחימה מאז ספטמבר 1993: 4,180-4,468 (טווח, לא ספירה רשמית). החשב הכללי מעריך את ההוצאה הישירה על המלחמה ב-2023-2025 ב-231 מיליארד ש"ח (ביטחון 166.2, פיצויים 27.3, שיקום ואזרחי 37.9). בנק ישראל מדד את אובדן התוצר ב-177 מיליארד ש"ח.
SIPRI Military Expenditure Database · Bank of Israel, 2025 annual report, ch. 2 · Ctech on the Accountant General report, 16 Sep 2026 · חוברת העבודה (Excel): כל נתון, מקור והנחה
לא נספר, ולכן העלות האמיתית גבוהה יותר: אובדן תוצר לפני 2023 (תיירות, השקעות, האינתיפאדה השנייה), שיקום פצועים, ערך החיים, השפעה על דירוג האשראי, הוצאות אבטחה פרטיות. הסכומים גם אינם מנוכים מהסיוע האמריקאי שישראל קיבלה.
ארצות הברית חסתה על אוסלו, אירחה את החתימה, ובמזכר ואי (23 באוקטובר 1998) קיבלה תפקיד פיקוח: ה-CIA היה אמור לפקח על קיום ההתחייבויות הביטחוניות הפלסטיניות. דרישת היוזמה: ארצות הברית תישא בעלויות שנגרמו אחר כך, במלואן, וכל צמצום של הסיוע הצבאי האמריקאי יבוא רק אחרי הסדרת החשבון הזה.
Christian Science Monitor, 27 Oct 1998
| תרחיש (על סכום א) | מיליארד ש"ח | A x U |
|---|---|---|
| עמדת היוזמה: כל העלות, אחריות אמריקאית מלאה | 540-557 | 100% x 100% |
| כל העלות, ארה"ב נושאת במחצית | 270-279 | 100% x 50% |
| כל העלות, ארה"ב נושאת ברבע (תפקיד פיקוח מוגדר לפי מזכר ואי) | 135-139 | 100% x 25% |
| 75% מהעלות מיוחסים לאי-אכיפה פלסטינית, ארה"ב נושאת במחצית | 203-209 | 75% x 50% |
| מחצית העלות מיוחסת, ארה"ב נושאת ברבע | 68-70 | 50% x 25% |
הטבלה המלאה, כולל סכום ב ועמודת דולרים, בחוברת. כל אחוז הוא תא צהוב שאפשר לשנות.
בספטמבר 2005 אמר ראש הממשלה שרון שישראל "לא תספק שום תמיכה" בבחירות פלסטיניות שחמאס משתתף בהן, אלא אם יפורק מנשקו ויתנער ממגילתו. ממשל בוש עבד על נוסחה ולחץ שהבחירות ייערכו ב-25 בינואר 2006, כולל הצבעה במזרח ירושלים. ב-15 בינואר 2006 אישרה ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה בפועל אולמרט הצבעה במזרח ירושלים והצהירה שתמנע השתתפות של חמאס. חמאס ניצח. הכשל המתועד הוא ההחלטה האמריקאית לקיים בחירות בלי לדרוש מחמאס פירוק נשק. המקורות אינם מראים שארה"ב אילצה את ישראל לקבל את חמאס: ישראל התנגדה להשתתפותו ולא ביטלה את הבחירות.
The Forward, 30 Sep 2005 · The Independent, 4 Jan 2006 · The Guardian, 16 Jan 2006
הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל לא הופסק. התיעוד, לפי תאריכים:
| תאריך | מה קרה | מקור |
|---|---|---|
| ספט 2016 - שנת כספים 2028 | מזכר הבנות ל-10 שנים: 38 מיליארד דולר סיוע צבאי (3.3 מיליארד בשנה FMF ועוד 500 מיליון בשנה להגנה מטילים). הרכש מחוץ לארה"ב (OSP) מתבטל עד 2028. הסיוע עדיין משולם. | CRS IN12695, 4 Jun 2026 |
| 7.10.2023 - ספט 2024 | לפחות 17.9 מיליארד דולר סיוע צבאי אמריקאי לישראל, מעבר לבסיס המזכר (אוניברסיטת בראון, Costs of War). | AP, 7 Oct 2024 |
| 7.10.2023 - אוק 2025 | לפחות 21.7 מיליארד דולר סיוע צבאי בשנתיים. | AP, 7 Oct 2025 |
| מאי 2024 | ממשל ביידן עצר משלוח של כ-3,500 פצצות (1,800 של 2,000 ליבראות ו-1,700 של 500 ליבראות) בגלל חשש מהתקפה ברפיח. | AP, 8 May 2024 |
| 25.1 / 16.2.2025 | העיכוב על פצצות 2,000 ליבראות בוטל; משלוח הגיע ב-16.2.2025. | Reuters, 25 Jan 2025 · Reuters, 16 Feb 2025 |
| ינואר 2024 / 4.2.2025 | המימון האמריקאי לאונר"א (סיוע לפלסטינים, לא לישראל) הושעה ואז נאסר בצו נשיאותי 14199. | US State Department: UNRWA vetting report (EO 14199, 4 Feb 2025) |
| 4.6.2026 | ראש הממשלה נתניהו קרא בפומבי להפחית בהדרגה את הסיוע הצבאי האמריקאי; מזכר חדש מנוהל לפי הדיווחים. | CRS IN12695, 4 Jun 2026 |
לכן היוזמה מנסחת את תביעתה כדרישה שארה"ב תיתן דין וחשבון על העלויות, ולא כתגובה להפסקת סיוע, כי הפסקה כזו לא התרחשה.
כל שורה היא בעל תפקיד בשמו, תאריך והקהל כפי שדווח. הציטוטים בתרגום המקור המצוטט.
| תאריך | מי ואיפה | אמירה | מקור |
|---|---|---|---|
| 27.4.2009 | מחמוד עבאס, בפרלמנט הילדים הפלסטיני ברמאללה | "שיקראו לזה איך שרוצים, אבל אני לא מקבל את ההגדרה מדינה יהודית." (ynet) | ynet |
| 15.11.2007 | סאיב עריקאת, ראש צוות המשא ומתן, בפומבי | הגן על סירובו להכיר בישראל כ"מדינה יהודית" (JTA). | JTA |
| נובמבר 2007 (בדלת סגורה) | סאיב עריקאת, לציפי לבני, בשיחות סגורות | "If you want to call your state the Jewish state of Israel you can call it what you want." באוקטובר 2010 כינה את אותה דרישה "גזענית" בפומבי. (המסמכים הפלסטיניים) | Guardian, 24.1.2011 |
| 2.6.2011 | עבאס, ראיון בטלוויזיה של הרשות (ערבית) | "אנו מסרבים להכיר במדינה יהודית." | MEMRI (מקור בעל עמדה) |
| 23.10.2011 | עבאס, Dream 2, טלוויזיה מצרית | "לעולם לא אכיר ביהדותה של המדינה, או ב'מדינה יהודית'." | Jewish Journal, 1.11.2011 |
| 28.10.2011 | עבאס, לערוץ 2 הישראלי | אמר שדחיית תוכנית החלוקה של 1947 (מדינה פלסטינית ומדינה יהודית) "הייתה הטעות שלנו". זו אינה הסכמה ל"מדינה יהודית" כמונח הכרה. | Al Arabiya / Reuters, 29.10.2011 |
| 16.2.2014 | עבאס, לכ-300 סטודנטים ישראלים ברמאללה | JPost: אמר שלא יכיר בישראל כמדינה יהודית. Middle East Monitor (9.4.2014) מדווח על מפגש עם סטודנטים ישראלים שבו אמר: "אם ישראל תפנה לאו"ם ותבקש תווית כזו, לא נתנגד, שכן כבר הכרנו בישראל". לא אימתנו שמדובר באותו אירוע. | JPost · MEMO |
| 8-10.3.2014 | עבאס; הליגה הערבית; מועצת הפיקוד של פתח | עבאס: "הכרנו בישראל בהסכם אוסלו - מדוע מבקשים עכשיו שנכיר ביהדות המדינה?" הליגה הערבית אישרה את הסירוב ב-9.3; מועצת פתח אישרה אותו פה אחד ב-10.3. | Reuters · France 24 |
| 27.7.2016 | עבאס, ראיון בטלוויזיה הסודנית, שודר מחדש בטלוויזיה של הרשות | "אני מכיר במדינת ישראל, וזהו. אבל מדינה יהודית אינה עניין שלי. לא אכיר בה בכלל ולא אקבל אותה." | תרגום Palestinian Media Watch (מקור בעל עמדה) |
התבנית במקורות אלה: סירוב פומבי בתקשורת בערבית ובתקשורת הפלסטינית; ניסוח רך או מותנה לקהל ישראלי (2014); גמישות בדלת סגורה של ראש צוות המשא ומתן ב-2007. לא מצאנו אמירה אחת שבה בעל תפקיד בשמו מקבל "מדינה יהודית" באנגלית ודוחה אותה בערבית באותם מילים; ההבדל של עריקאת ב-2007 (חדר סגור מול פומבי) הוא הקרוב ביותר. מגילת העצמאות של אש"ף מ-1988 עצמה מפנה להחלטה 181 של האו"ם, המורה על מדינה "ערבית אחת ויהודית אחת".
להשלמת התמונה: דוח קולונה מאפריל 2024 מצא שלאונר״א מנגנוני נייטרליות מפותחים יחסית לארגוני או״ם וסיוע דומים, לצד בעיות שנותרו לתיקון. דוח הבדיקה העצמאית
הערת דיוק: הראיות המובאות כאן מתייחסות לבתי ספר ולמטה, ולא לבתי חולים של אונר״א. הסוכנות מתארת רשת של מרכזי בריאות ראשוניים בעזה. תיאור שירותי הבריאות, אונר״א
במכתב עראפת לרבין מ-9 בספטמבר 1993 התחייב אש"ף להכיר בישראל, לדחות טרור ואלימות, ולרסן ולהעניש גורמים ואנשי אש"ף שיפרו התחייבויות אלה. אוסלו ב' (28.9.1995) הוסיף חובות למניעת טרור (XV), הגבלות על כוחות חמושים ונשק (XIV), ומניעת הסתה בתחום הסמכות (XXII). אלה אמות המידה לבדיקת הביצוע, ולא הבטחה שלא יתרחש עוד שום פיגוע.
JTA: 1993 recognition letters · Oslo II, 1995 (PA-X)
דוח מיטשל מ-30 באפריל 2001 דרש מהרשות מאמץ מלא למניעת פיגועים, מעצר וכליאת מחבלים בתחום סמכותה, חידוש תיאום ביטחוני ומניעת ירי מתוך אזורים מאוכלסים. הוא תיעד האשמות ישראליות בדבר סיוע לטרור ושחרור עצורים, ואת הכחשת הרשות. הדוח הבהיר שאינו בית דין ואינו קובע אשמה. עמדת היוזמה: הפער בין החובה למנוע טרור לבין התמשכות פעילות חמושה מצדיק בדיקת אכיפה פומבית, לפי אירוע, תקופה, ידיעה, יכולת פעולה והתגובה בפועל.
Mitchell report, 30 April 2001
חמאס הוא ארגון טרור המוכר כך בארה"ב, ולא צד שחתם על אוסלו. לפי סקירת CRS, הוא זכה ברוב בבחירות 2006 והשתלט בכוח על עזה ב-2007. בניית תשתית נשק והפעלת כוחות חמושים מנוגדות למסגרת שקבע סעיף XIV; כדי לייחס הפרה מסוימת לרשות או לאש"ף נדרשת בדיקה של סמכות, שליטה, סיוע ויכולת אכיפה באותה עת. אובדן השליטה ברצועה אינו הוכחה שהרשות הורתה על כל פעולה של חמאס.
Oslo II, 1995 (PA-X) · CRS: Hamas background and US policy
סעיף XXII מחייב הימנעות מהסתה וצעדים משפטיים נגד הסתה בתחום הסמכות. הבדיקה צריכה להבחין בין פרסום רשמי, חומר לימוד, אמירת עובד ותוכן של ארגון חמוש. דוח מיטשל דרש משני הצדדים לזהות ולבלום הסתה. בעניין התשלומים למשפחות אסירים והרוגים: Reuters דיווח ב-10.2.2025 על צו עבאס לביטול השיטה ולהעברת התשלומים למנגנון חדש. יש לבחון יישום ותמריצים בפועל, ולא לטעון שהשיטה הישנה נמשכת ללא שינוי.
Oslo II, 1995 (PA-X) · Mitchell report, 30 April 2001 · Reuters, 10 February 2025
ב-4 בדצמבר 2024, בריאיון בוועידת DealBook שדווח למחרת ב-Times of Israel, אמר קלינטון כי עראפת ויתר על הזדמנות למדינה פלסטינית, והוסיף: "you can’t complain 25 years later" לאחר דחיית הזדמנות חד-פעמית לשלום. זו ביקורת מפורשת של נשיא ארה"ב לשעבר על החלטות ההנהגה הפלסטינית במסלול שניהל עם אהוד ברק ועראפת. יש להבחין בין פסגת קמפ דייוויד ביולי 2000 לבין הפרמטרים והמשא ומתן שנמשכו בסוף אותה שנה; אין להציג את כל פרטי ההצעות כאילו היו הסכם חתום אחד.
Times of Israel, 5 December 2024
עמדת היוזמה: דברי המתווך מחזקים את הדרישה לבחון את אחריות ההנהגה הפלסטינית להחמצת הסדר ואת אופן הצגת הכישלון לציבור. עם זאת, דחיית הצעה להסדר קבע אינה כשלעצמה הפרה של הסכם ביניים.
עמדת היוזמה היא שיש לבדוק אם ארה"ב קידמה תהליכים מדיניים, בחירות ומימון בלי אכיפה מספקת של התחייבויות הביטחון, ואם ישראל ואזרחיה נשאו בסיכונים שלא טופלו. לפי משרד ההיסטוריון האמריקאי, ארה"ב לא הייתה היוזמת המרכזית של המגעים החשאיים באוסלו, אך השקיעה בהמשך משאבים רבים ביישום התהליך.
ניצחון חמאס בבחירות ינואר 2006 הפך ארגון טרור לכוח פרלמנטרי וממשלתי מרכזי. זה קרה בתקופת ג'ורג' וו. בוש, לפני ממשל אובמה ולפני כהונת הילרי קלינטון כמזכירת המדינה. סקירת CRS ממאי 2007 תיארה את כישלון הבידוד להוציא את חמאס מהשלטון ואת הטענה שהסנקציות פתחו פתח להשפעה איראנית. עמדת היוזמה: יש לבחון את הנחת העבודה שתהליך אלקטורלי ירסן ארגון חמוש גם בלי פירוק נשק והכרה בישראל. לצד זאת, ארה"ב והקוורטט דרשו מחמאס להכיר בישראל, לחדול מאלימות ולכבד הסכמים, והפסיקו סיוע לממשלה בראשותו. אין בסיס לתאר זאת כהכרה אמריקאית בלתי-מותנית בלגיטימיות חמאס.
CRS, 9 May 2007 · CRS: Hamas background and US policy
בנאום לאיפא"ק ב-22 במרץ 2010 אמרה קלינטון כי בנייה חדשה במזרח ירושלים ובגדה פוגעת באמון ובשיחות, ותיארה בקשות לצעדים ישראליים לשיקום האמון. עמדת היוזמה: ראוי לבחון אם לחץ פומבי כזה כרסם בחופש הפעולה המדיני של ישראל והעביר מסר לא מאוזן בנוגע למחיר אי-האכיפה הפלסטינית. באותו נאום היא תמכה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והתנתה השתתפות חמאס במשא ומתן בהכרה בישראל, ויתור על אלימות וכיבוד הסכמים.
Clinton AIPAC address, 22 March 2010 (JTA)
ב-19 במאי 2011 קרא אובמה למשא ומתן המבוסס על קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים. אפשר לבקר את הלחץ הטריטוריאלי ואת הנחותיו הביטחוניות. אולם הנאום אומר במפורש: ישראל כמדינה יהודית ומולדת העם היהודי, לצד מדינה פלסטינית, ודוחה את דרך הטרור של חמאס. הוא לא הכריע בו את עתיד ירושלים. לפיכך אין כאן טענה שאובמה דרש להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" או שבנאום זה הכיר בחמאס כשותף לגיטימי.
דוח דו-מפלגתי של תת-ועדת הסנאט לחקירות מ-12 ביולי 2016 קבע שתשתיות שנבנו בחלקן במענקי מחלקת המדינה בשנים 2013-2014 שימשו לאחר תום המענק לסיוע ל-V15 במערכת הבחירות בישראל ב-2015. הוא גם קבע ש-OneVoice עמדה בתנאי המענק ולא נמצאה ראיה שכספי המענק עצמם הוצאו להשפעה על הבחירות. הדוח מתח ביקורת על היעדר הגבלות לשימוש בתשתית אחרי המענק. זהו בסיס ממוקד לביקורת על השפעה פוליטית עקיפה וכשל פיקוח בממשל אובמה, לא הוכחה להוראה אישית של אובמה או הילרי; המענק הנדון אושר ב-2013, לאחר סיום כהונתה כמזכירת המדינה.
US Senate report, 12 July 2016
סדר זמנים לבדו אינו מוכיח שמדיניות ארה"ב גרמה להתעצמות חמאס או לטבח מסוים. יש לבדוק החלטה אמריקאית מוגדרת, מידע שהיה זמין בזמן אמת, נתיב כסף או ציוד, מנגנון השפעה, חלופה אפשרית והנזק שניתן לייחס לה. לפי CRS, להתעצמות חמאס תרמו גם איראן, מקורות מימון אחרים, שליטה מקומית, נשק ומנהרות. עמדת היוזמה היא שהמורכבות מחייבת חקירה, לא פוטרת מבדיקת אחריות אמריקאית.
אנו מבקשים דיון בכנסת שיבחן תשתית חקיקתית לוועדת בדיקה, תיעוד נזקי נפגעים, קרן פיצוי ודרישה מדינית מארה"ב להשתתף בעלויות שיוכחו. אנו מבקשים גם לבחון מסלול תביעה עתידי או הסדר מוסכם, בלי לטעון שעילת תביעה נגד ארה"ב כבר קיימת. אין כאן הודעה שמדינת ישראל הצטרפה ליוזמה או שתביעה הוגשה.
חתימה אמריקאית כעדה אינה ערבות לפיצוי. בתביעה נגד ארה"ב בבתי משפט אמריקאיים נדרש ויתור מתאים על חסינותה; סעיף 2680 ל-28 U.S.C. מחריג, בין היתר, שיקול דעת ממשלתי ותביעות הנובעות במדינה זרה ממסגרת ה-FTCA. חקיקה ישראלית לבדה אינה מסירה חסינות אמריקאית או מחייבת בית משפט אמריקאי. לכן המסלול המיידי הוא ציבורי ופרלמנטרי; מסלול משפטי מחייב מצריך בחינת סמכות, דין, חסינות, ראיות וקשר סיבתי בידי מומחים.
בנאומו על המדיניות כלפי הסכסוך, אמר מזכיר המדינה בממשל אובמה ג'ון קרי, בציטוט מילולי: "If the choice is one-state, Israel can either be Jewish or democratic, it cannot be both and it won't ever live in peace." (בעברית: אם הבחירה היא מדינה אחת, ישראל יכולה להיות יהודית או דמוקרטית, לא שתיהן, ולעולם לא תחיה בשלום.) הדברים נאמרו כתנאי: קרי טען שזו התוצאה של מצב של מדינה אחת, וקרא לשמור על פתרון שתי המדינות. אין לייחס את המשפט להילרי קלינטון; הוא נאמר על-ידי קרי.
Haaretz: Kerry speech, 28 Dec 2016 · NBC News, 28 Dec 2016
עמדת היוזמה: הניסוח של קרי מניח שהאופי היהודי והאופי הדמוקרטי של ישראל מתנגשים אם לא תוקם מדינה פלסטינית, ובכך הופך את הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לתלויה בתוצאה מדינית שישראל אינה שולטת בה לבדה. היוזמה סבורה שמדיניות חוץ הבנויה על הנחה כזו, וההעדפה העקבית של דמוקרטיה ליברלית כמסגרת יחידה לשיפוט יציבות, ראויות לבחינה ציבורית. אין גוף משפטי או בין-לאומי שהכריע כי מדיניות כזו היא עבירה של "חתרנות" נגד קיומה של מדינה, והיוזמה אינה טוענת כך, ואינה מייחסת לאיש כוונה להשמיד את ישראל.
אובמה קרא בירושלים ב-21 במרץ 2013 לעתיד "שבו מדינה יהודית ודמוקרטית מוגנת ומקובלת", וקרי אמר בנאום 2016 שעמדת ארה"ב נועדה לשמר את עתיד ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הילרי קלינטון אמרה לאיפא"ק ב-21 במרץ 2016 שהיא מאמינה בשתי מדינות כדרך להבטחת הישרדותה של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית חזקה". לכן הציטוט של קרי אינו מוכיח כוונה להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה"; הוא מוכיח עמדה מדינית שאפשר לבקר.
NPR: Obama in Jerusalem, 21 Mar 2013 · JTA: Clinton AIPAC speech, 21 Mar 2016 · VOA, 28 Dec 2016
הביטוי "share the neighborhood" שייך לאובמה, בראיון לג'פרי גולדברג ב-The Atlantic (פורסם 10 במרץ 2016), אך נאמר על ערב הסעודית ואיראן: שעליהן "למצוא דרך יעילה לחלוק את השכונה ולהקים סוג של שלום קר". לא איתרנו אמירה של אובמה שישראל צריכה "לחלוק את השכונה" או לחלק את הארץ, ולכן היוזמה אינה מציגה את הביטוי כך.
מזכר ההבנות הנוכחי (שנות כספים 2019-2028) מקצה לישראל 38 מיליארד דולר ל-10 שנים: 3.3 מיליארד דולר בשנה במימון צבאי זר (FMF) ועוד 500 מיליון דולר בשנה לשיתוף פעולה בהגנה מפני טילים. ההסכם נחתם בספטמבר 2016 בממשל אובמה, ולפי הבית הלבן הוא הסיוע הצבאי הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית. לפי רויטרס, ההסכם ביטל בהדרגה את יכולתה של ישראל לבזבז רבע מהכספים על תעשיות מקומיות; לפי CRS, הרכש מחוץ לארה"ב (OSP) נעלם לגמרי בשנת הכספים 2028. Foreign Policy דיווח ב-2016 שהממשל ביקש שהכסף יוצא על נשק אמריקאי, ושחברות כמו לוקהיד מרטין ורייתיאון יהנו מכך. דיווח Defense Daily ציין שההסכם מאפשר לישראל לקנות עוד מטוסי F-35 של לוקהיד ו-F-15 של בואינג.
White House fact sheet, 14 Sep 2016 · US State Department: security cooperation with Israel · Reuters, 20 Sep 2016 · CRS RL33222 (PDF) · Foreign Policy, 19 Aug 2016 · Defense Daily, 14 Sep 2016
הטענה אינה רק של מבקרי הסיוע. מיכאל אורן, שגריר ישראל לשעבר בוושינגטון, כתב ב-Tablet (ספטמבר 2021) שהסיוע בא כמימון צבאי זר שנועד לאפשר מכירות של ציוד אמריקאי, כך שכמעט שלושה רבעים ממנו מוצאים בארה"ב, ככלי סבסוד לתעשיית הנשק המקומית שיוצר עשרות אלפי משרות. אתר Reason (דעה, ספטמבר 2016) כתב שהזוכה העיקרי מהסיוע המורחב הוא תעשיית הביטחון האמריקאית. אלה עמדות של כותבים; המספרים עצמם מופיעים במקורות הרשמיים לעיל.
Tablet: Michael Oren, 23 Sep 2021 · Reason, 15 Sep 2016
עמדת היוזמה: הצגת הסיוע לציבור כ"כסף שניתן לישראל" מטעה, כי חלק גדל והולך ממנו חוזר לחברות אמריקאיות, ולכן הציבורים בישראל ובארה"ב צריכים לראות את המאזן המלא. היוזמה טוענת גם שלתעשיית הנשק האמריקאית יש אינטרס כלכלי בביקוש מתמשך בישראל ובאזור, ושהדבר יוצר תמריץ שאינו מעדיף סיום הסכסוך. זו השערה של היוזמה: לא מצאנו מקור שקובע כי מדיניות ארה"ב נועדה לשמר את הסכסוך. הטיעון ההיסטורי שלפיו עבר קולוניאלי של ארה"ב מקשה עליה לפעול כמתווכת הוגנת הוא עמדה של היוזמה ולא קביעה משפטית.
הסיוע מחזק בפועל את היכולת הצבאית של ישראל, כולל הגנה מפני טילים (500 מיליון דולר בשנה). רויטרס דיווחה שתעשיית הביטחון הישראלית צפויה להיפגע מהסדר ה-OSP, כלומר חלק מהכסף תמך עד כה גם בתעשייה הישראלית. ממשל אובמה וקרי פעלו במפורש לקידום הסדר של שתי מדינות. לכן "סבסוד התעשייה" ו"חיזוק ישראל" אינם סותרים: שתי התוצאות מתקיימות יחד.
ב-2012 נפתח משרד מדיני של חמאס בדוחא. פקידים קטריים, וביניהם שגריר קטר בוושינגטון משעל בן חמד אל-ת'אני במאמר ב-Wall Street Journal (30 באוקטובר 2023), טוענים שהדבר נעשה בעקבות בקשה אמריקאית לפתוח ערוץ תקשורת עקיף. זו טענה קטרית; לא מצאנו אישור מפורש מממשלת ארה"ב. ב-10 במרץ 2022 הכריז הנשיא ביידן על קטר כבעלת ברית מרכזית שאינה חברה בנאט"ו. בעסקת החטופים של נובמבר 2023 תיווכו קטר ומצרים, בהסכמת ישראל, חמאס וארה"ב; לפי רויטרס, קטר פנתה לבית הלבן בבקשה להקים צוות יועצים מיד אחרי 7 באוקטובר. ב-15 בינואר 2025 הכריזו קטר, מצרים וארה"ב במשותף על הסכם לשחרור חטופים ולהפסקת אש. ב-29 בספטמבר 2025, אחרי התקיפה הישראלית בדוחא, חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי 14353 המבטיח את ביטחון קטר, ובכלל זה פעולה צבאית אם תותקף; Axios תיאר זאת כחלק מ"פיצוי" לקטר על התקיפה.
AP, 27 Nov 2023 · Al-Monitor, 19 Oct 2023 · Ammon News on the WSJ op-ed, 30 Oct 2023 · Reuters: Qatar major non-NATO ally, 10 Mar 2022 · Reuters: secret negotiations, 22 Nov 2023 · Qatar MFA joint statement, 15 Jan 2025 · White House: Executive Order 14353 · Axios, 1 Oct 2025
ב-4 במרץ 2014 אמר תת-מזכיר האוצר האמריקאי דיוויד כהן, בנאום רשמי, ש"קטר, בעלת ברית ותיקה של ארה"ב, מממנת במשך שנים רבות בגלוי את חמאס". באותה תקופה האשימו סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין את קטר בתמיכה בתנועות איסלאמיסטיות, והכוונה כללה גם את האחים המוסלמים; דיווח של The National ציין שוושינגטון לא ראתה בתנועה ארגון טרור. הדו"ח של הניו יורק טיימס מדצמבר 2023 תיעד שישראל אישרה העברות כספיות מקטר לעזה; לפי דיווחי נ"י טיימס, CNN והארץ הועברו מעל מיליארד דולר ב-2012 עד 2018 בהסכמת ישראל. קטר מציגה את עצמה כמתווכת ניטרלית שמוזמנת על-ידי הצדדים. הערה: אין במקורות אלה קביעה שקטר "מפיצה טרור של האחים המוסלמים"; יש האשמות והערכות של גורמים מסוימים, וקטר מכחישה.
US Treasury, Cohen, 4 Mar 2014 · The National, 11 Mar 2014 · New York Times, 10 Dec 2023 · CNN, 11 Dec 2023 · Qatar MFA: mediation
צריך לציין מי אמר מה. (1) מברקים דיפלומטיים אמריקאיים שפורסמו בוויקיליקס (2010) תיארו את ערוץ אל-ג'זירה ככלי של קטר לקידום מדיניות החוץ שלה, ובמברק מ-2009 נכתב שהוא עשוי לשמש "כמנוף מיקוח" ליחסים עם מדינות אחרות. (2) ב-14 בספטמבר 2020 קבע משרד המשפטים האמריקאי שזרוע אל-ג'זירה בארה"ב, AJ+, היא "סוכנת של ממשלת קטר" וחייבת להירשם לפי חוק FARA; אל-ג'זירה דחתה זאת, ובשנת 2021 טענו סנאטורים שהרשת לא נרשמה. (3) ישראל: ב-1 באפריל 2024 העבירה הכנסת את חוק השידור הזר, וב-5 במאי 2024 החליטה הממשלה פה אחד לסגור את פעילות הערוץ בישראל על סמך חוות דעת של השב"כ; ראש הממשלה האשים את הערוץ בתמיכה בטבח 7 באוקטובר. אל-ג'זירה כינתה את הסגירה "מעשה פלילי", והאו"ם וארגוני זכויות אדם גינו אותה. נתונים אלה מראים שהערוץ ממומן ונשלט בידי קטר לפי כמה גורמים רשמיים, אך "תעמולה" היא הערכה של הצד שאמר אותה ולא ממצא שיפוטי.
Guardian: WikiLeaks cables on Al Jazeera, 5 Dec 2010 · Independent, 6 Dec 2010 · CNN: DOJ order to AJ+, 16 Sep 2020 · Al Jazeera response, 17 Sep 2020 · Senator Grassley, 2 Jul 2021 · Library of Congress: Israel closes Al Jazeera, May 2024 · CNN, 5 May 2024
לפי סעיף 117 לחוק ההשכלה הגבוהה, אוניברסיטאות מדווחות על מתנות וחוזים של 250,000 דולר ומעלה ממקורות זרים. לפי Inside Higher Ed (ינואר 2026), פורטל משרד החינוך החדש מראה שקורנל קיבלה את הסכום הגדול ביותר מקטר (כ-2.3 מיליארד דולר). לפי Middle East Forum, ארגון מחקר בעל עמדה, קטר היא המקור הזר הגדול ביותר בקובץ המצטבר, עם כ-8.98 מיליארד דולר של רישומים, רובם חוזים. לא בדקנו את הנתונים בפורטל עצמו. דיווח אינו מעיד על עבירה, ולרוב מדובר בקשרים אקדמיים לרבות קמפוסים בדוחא; לכן אין לראות בנתונים הוכחה להשפעה על מדיניות ארה"ב כלפי ישראל. הנושא רלוונטי כשאלה של שקיפות.
Inside Higher Ed, 28 Jan 2026 · Middle East Forum notes
עמדת היוזמה: כשארה"ב מערבת במו"מ הנוגע לישראל מדינה שגורמים רשמיים, ובהם משרד האוצר האמריקאי, האשימו אותה במימון חמאס, ושמממנת ערוץ תקשורת שגורמים אמריקאיים וישראליים מכנים כלי של ממשלתה, נדרשת שקיפות ציבורית על תפקיד קטר והאינטרסים של ארה"ב בו. ראיות נגד: ישראל עצמה אישרה העברות כספים מקטר, קציני מודיעין ונציגים קטריים עבדו עם ישראל על הפסקות אש (AP, נובמבר 2023), והתיווך הוביל לשחרור חטופים. לכן הציבור זכאי לדעת מי החליט, אך אין בעובדות אלה כשלעצמן הוכחה שארה"ב פעלה נגד ישראל.
ב-2015 הגישו 1,255,600 איש בקשת מקלט לראשונה במדינות האיחוד האירופי, יותר מכפול מ-2014 (626,065), לפי Eurostat. הסורים היו הקבוצה הגדולה ביותר (362,800), אחריהם אפגנים ועיראקים. לפי Pew, 1.3 מיליון איש הגישו בקשות באיחוד, נורווגיה ושווייץ ב-2015, כמעט כפול מהשיא הקודם (כ-700,000 ב-1992). לפי הערכת Pew, ב-2016 חיו באירופה 25.8 מיליון מוסלמים (4.9% מהאוכלוסייה), לעומת 19.5 מיליון (3.8%) ב-2010; גם בתרחיש של אפס הגירה צפויה עלייה ל-7.4% עד 2050, בגלל גיל ופריון. הנתונים אינם מבחינים בין מבקשי מקלט לאזרחים ותיקים.
Eurostat, 4 Mar 2016 · Pew, 2 Aug 2016 · Pew, 29 Nov 2017
קנצלרית גרמניה מרקל אמרה ב-16 באוקטובר 2010 שהחברה הרב-תרבותית ב"גרמניה נכשלה כליל" (BBC). ראש ממשלת בריטניה קמרון אמר ב-5 בפברואר 2011 שה"רב-תרבותיות הממלכתית נכשלה" (BBC). ראש ממשלת שוודיה קריסטרסון האשים ב-28 בספטמבר 2023 "מדיניות הגירה חסרת אחריות ושילוב כושל" באלימות כנופיות חמורה (DW; נאום לאומה: government.se). אלה דברי פוליטיקאים, לא מחקר; הם מוצגים כציטוטים בלבד.
BBC: Merkel, 17 Oct 2010 · BBC: Cameron, 5 Feb 2011 · DW: Sweden, 29 Sep 2023 · Swedish Government: address to the nation, 29 Sep 2023
בגרמניה, ה-BKA דיווח שב-2016 נרשמו 280,000 מבקשי מקלט חדשים אחרי 890,000 ב-2015. רויטרס דיווחה באפריל 2017 שמספר החשודים המהגרים בפלילים גדל ביותר מ-50% ב-2016. מנגד, DW דיווחה בדצמבר 2016 על ניתוח של נתוני ה-BKA שלפיו לא נמצא שהגירת הפליטים הגדילה את הפשיעה באופן שהוצג בדיווחים, ומחקר ב-Regional Science and Urban Economics (2021) לא מצא השפעה על פשיעה מצד מבקשי מקלט, פרט לעבירות הקשורות להגירה. מחקר של MPI מצא ש-19% מהפליטים שהגיעו ב-2015 עבדו עד 2017. לא נמצא במקורות אלה כי המדינות האירופיות הפכו לבלתי יציבות; הדיון הציבורי והפוליטי התחזק, ובשוודיה נרשמה החמרה באלימות כנופיות.
BKA: Kriminalität im Kontext von Zuwanderung 2016 (PDF) · Reuters, 24 Apr 2017 · DW, 31 Dec 2016 · Regional Science and Urban Economics, 2021 · MPI: Germany refugee integration, 2019 (PDF)
עמדת היוזמה: הדוגמה האירופית מראה שהעדפה של מסגרת ליברלית-דמוקרטית אחידה, בלי התחשבות בהרכב האוכלוסייה ובקצב השילוב, אינה מבטיחה יציבות, ולכן יש להיזהר מלהחיל אותה על ישראל כתנאי להכרה. זו השוואה של היוזמה. מגבלות: מצב אירופה אינו מוכיח מה יקרה בישראל; המקורות אינם קובעים כישלון של מדינות אירופה, והמחקרים לעיל מצביעים על תוצאות מעורבות. אין בכך קביעה שהאשמה בהגירה נופלת על קבוצה דתית כלשהי, והיוזמה אינה טוענת כך.
דוא״ל: oslo.petition@tutamail.com
וואטסאפ: +972-50-367-8978